לעיתים אני רואה מוסיקאים משתפים ברשתות החברתיות את הקהל שלהם בהחלטה על עיצוב עטיפת אלבום. השיתוף הוא כלי נחמד לתקשורת עם הקהל, יצירת עניין, בניית ציפייה לבאות, והבניית תשוקה לאלבום שבדרך. הבעיה היא שרובם נופלים בגדול בין בחירה רעה לבחירה גרועה. אז אין זה משנה מה הבחירה בין שתי האופציות.
איך תדעו לזהות בין עיצוב טוב לעיצוב לא מוצלח?
התשובה האמיתית היא שנים של נסיון וצבירת ידע, העמקה ומחקר בעולם של דימויים, שתוצאותיו יביאו לביסוס טעם ההולך ומשתבח, בדיוק כמו בעולם המוסיקה: רק האזנה עקבית, מלומדת וממושכת למוסיקה נותנת למאזין את הכלים לגיבוש אנינות טעם בתחום ויכולת הבחנה בין גימיק ובין יצירה.
לקריאה נוספת על תהליך בניית דימוי מדוייק לעטיפת אלבום - פה.
ובכל זאת בעידן האינטרנט וה- DIY בואו ננסה לבנות ידע בסיסי ליצרת עטיפת אלבום טובה:
עטיפת פורטרט
אם הדימוי לעטיפה הוא פורטרט, נדרשת לכם מודעות עצמית, איך תציגו את עצמכם ומה זה משדר לצופה. מה תרצו להבליט ומה להצניע. האם לשטוף בתאורה לבנה מוחקת צללים או אולי להחשיך ולהופיע מתוך הצללים. ההחלטות לא בהכרח קשורות ב"יפה", אלא יותר ב"מדויק" המעביר את המסר המתבקש. הבחירה הכי גרועה שתעשו היא תמונה סתמית שנבחרה כי נדמה לכם שאתם "יפים" שם. צילום טוב של פורטרט עצמי מתחיל במחשבה על קונספט ומסתיים בביצוע באיכות גבוהה.
עטיפת הסינגל של יהודה פוליקר לשירו של חנוך לוין - שחמט. צילם אילן בשור. העיצוב מתיחס ללחן החדש שכתב פוליקר לשירו הידוע של לוין שחמט. השיר בביצועו הקודם של חוה אלברשטיין היה לירי והלחן החדש של פוליקר מפרק אתו למקצב רוק'נ'רול צפוף.
לקריאה נוספת על תהליך הקריאטיב לקליפ של שחמט, עברו לפה
עטיפה אחרת
אפשר ואפילו רצוי לחפש דימוי שאינו הפורטרט שלכם, אלא דימוי מסקרן מספיק כדי להתחבר אל המוסיקה בנקודה שהיא פרשנית אבל לא פותרת. כלומר דימוי שנותן כיוון פרשני ליצירה מוסיקלית, אבל משאיר אותה מסתורית ונתונה לכפל משמעות ולפרשנות אישית.
במילים אחרות: אם האלבום עוסק באהבה, אל יהיה הדימוי זוג בשקיעה.
לקריאה נוספת על חשיבות ההשקעה בעיצוב העטיפה.
אלבומו של דביר הוא הלחנה לשירתה של קרן אלקלעי-גוט. הטקסטים כתובים בלשון נקבה והשירה היא גברית. האיור נותן פרשנות אישית תואם את פרשנות המוסיקה לטקסט השירה.
כותרת האלבום ושם היוצר
כמה מחשבה השקעתם בשם האלבום שלכם ומדוע רבים בוחרים את כותרת שמם באותיות קידוש לבנה, במקום שם אלבום? - אכן נדרשתי לכך אין סוף פעמים והשתתפתי בעשרות דיונים עם אנשי מדיה שמאמינים שזו אסטרטגיה שיווקית נכונה - שעבר זמנה. גם התאוריה שיש לשים את השם בגדול בראש העטיפה בגלל אופן הדיפדוף בין הדיסקים על מדפי חנויות התקליטים, אינה רלוונטית עוד.
בעידן הויזואלי של המדיה והרשתות החברתיות, כדי לבלוט צריך לספר סיפור, לתת לו כותרת חזקה ונראות מדוייקת שתתן את הביטוי הנכון למוסיקה (מפתיע, מהפנט, מחשמל, מסתורי, חדשני, נוסטלגי או כל אפיון משמעותי אחר). מותגים גדולים כמו קולה קולה, ניק ואחרים מוכרים היום חוויה לכל מוצר והחוויה מקושרת למאפייני המותג. אבל המוסיקה היא מוצר שכולו חוויה לכן חשוב להשלים את החוויה המופשטת של הצלילים באריזה ויזואלית מדויקת וכותרת שהיא לוגו ולמתג את החוויה המוסיקלית.
אז אין ספק שהעטיפה של האלבום צריכה להיות יותר מ"פנים יפות". צריכה להיות מסקרנת, מעוררת מחשבה מפתה, מעניינת, חריגה, מביאה זווית ראיה חדשה, שונה, מציגה דימוי שמושך תשומת לב, שמעורר רגש, שנחרט בזיכרון, שמספר סיפור. ויש כל כך הרבה דרכים לעשות את זה.
מה שבטוח שעטיפת האלבום שלכם לא יכולה להיות דימוי שנשלף כלאחר יד. חייבת להיות מאחורי הדימוי מחשבה, מחקר, דיוק של עולם שלם שמייצג אתכם (לקריאה נוספת על זהות ויזואלית). והכותרת של האלבום משחקת תפקיד חשוב בסיפור - היא מקושרת לדימוי ויוצרת מתח בין המילה הכתובה לויזואלי. במתח הזה נבנת המשמעות.
ולבסוף כמובן שם היוצר, ואפשר גם בלוגו (על אפשרויות השימוש בלוגו) ממותג ומזוהה שילווה אתכם לאורך הפרוייקט.
האלבום הוא אוסף שירי עמים בשפות שונות ובמנעד סגנונות מוסקלים רחב וכולם עוסקים בשמחה. לשמחה הרבה פנים ואנחנו חיפשנו דימוי שמחה מאחד, מזוקק, טהור, בכל שפה ובכל מקום. הכותרת בשלוש השפות היתה נקודת המוצא בחיפוש אחר הדימוי. לקיראה נוספת על תהליך הקראטיב של אלבום זה- כנסו
פורמט
עניין הפורמט שנוי במחלוקת כיוון ששוב אנחנו על קו התפר: הייתי פה כשהויניל הוחלף בדיסק והדיסק הוחלף בקובץ. הדימוי המלווה מוסיקה לא נעלם, הוא חשוב עכשיו - בעולם שכולו ויזואלי, יותר מתמיד. הדימוי נצמד לכל שיר ולא רק לאלבום. אז אנחנו זוכים היום ליותר דימויים. (על חשיבות הדימוי לעומת הפורמט)
אולי זה סופו של עידן הדיסק אבל כמו שאני רואה את זה, זה תחילתו של חיפוש אחר אובייקט תשוקה חדש. צרו לכם אלבום במארז עם ספר, פוסטר או קופסאת הפתעות, כל אובייקט שמעורר תשוקה. ואם תרצו להשאר בעולם הדיגיטלי - צרו אובייקט תשוקה דיגיטלי, כמו אתר לאלבום ובו לכל שיר דימוי או קליפ וביחד נארג סיפור שלם (עוד על התמונה השלמה).
אלבומו של שלום גד בגירסה הדיגיטלית, לכל שיר באלבום דימוי משלו
בהצלחה
Commentaires